<h1>או"ז הלכ' טריפות סימן תי"א</h1>
<h2>דף יט:</h2>
[חולין מ"ז ע"א] אמר רבא חמשה אוני אית לה לריאה אפה כלפי גברא תלתא מימינא דבהמה והיא לימין הטבח כשהיא תלוי' ברגלי' ובני מעי' כלפי הטבח ותרתי משמאלא אי חסיר או יתיר או חליף טריפה ולית הלכתא כוותיה ביתרת. ההיא יתירת' דאתאי לקמי' (דרב אחא בר יעקב) [לפנינו הגי' דמרימר] הוה יתיב רב אחא (בר ביבי) אדשא אמר לי' רב אחא לטבח כשיצא מן הבית מאי אמר לך אמר לי' אכשרה ניהלי' א"ל רב אחא לטבח הדר עייליה קמי' דילמא לא עיין בה שפיר דסבירא לי' לרב אחא הא דרבא א"ל זיל ואימא לי' למאן דיתיב אדשא לית הלכתא כוותי' דרבא ביתרת. וה"מ דיתרת כשירה כגון דקיימא בדרא דאוני אבל ביני ביני כגון מלמטה לערוגה בעינוניתא דוורדא (או) [שהיא] בין שתי הערוגות מלמטה או באמצע האומה על גבה שלא כסדר חיתוכי דאוני טריפה. ההיא ביני ביני דאתאי לקמי' דרב אשי סבר רב אשי למטרפה א"ל (רבא) [רב הונא מר] ברי' דרב אויא לרב אשי כל הני חיווי בריית' הרועות באפר הכי אית להו ואמרי לה ברייתא בריאות ושמנות הכי אית להו וקרו לי' טבחא עינוניתא דוורדא. וה"מ מקמה פי' מתחת אבל מגבה אפי' כטרפא דאסא קטנה כעלה של הדס טריפה. פי' רבינו שלמה זצ"ל מדסבר רב אשי למטרפה ש"מ לאו אורחא. ובהני דידן דאית ברובא [דידהו] אי משכחינן ריאה דלית בה עינונית' דוורדא כשירה. וי"א שאם חסרו אונות הימין מצרפינן בהדייהו הואיל ויתירת היא ובתשובות הבבלים מצאתי כן אבל לא שמעתי. ואין הדבר נראה בעיני הואיל ולא קיימא בדרי דאוני דידהו יתירת היא ואותן הראויות להיות חסרו' והוה לה חליף וטריפה. וכד משתכחין תרתי עינוניתא שמעתי מפי מורי הזקן שנחלקו בה גדולים רבינו יהודה בר ברוך וחביריו ולא פי' לי דעתו ונ"ל שהוא טריפה דהא יתירת דביני ביני היא ולאו אורחא דבחד גופא לא הכשירו אלא משום דכל חיוא ברייתא הכי אית להו עכ"ל. ורבינו אפרים ב"ר יצחק זצ"ל היה מכשיר כי משתכחין תרתי עינוניתא והי' אומר שבשנים מדברת הלכה שכל חיווי ברייתא הכי אית להו אבל האחת יש לכל בהמות שבעולם דהא חזינן דאית להו. ולדבריו אם אין בבהמה שום עינוניתא דוורדא ודאי טריפה שהרי חסירה שכל הבהמות יש להם עינוניתא. ואין נראה לרבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דהא לישנא משמע שלא היתה שם אלא אחת היתירה על האונות של ימין ושמאל דקאמר וקרו לי' טבחי עינוניתא דוורדא משמע שלא הי' שם יותר ואל תתמה האיך נשתנו הבהמות שלנו מבהמות שבימיהם שהרי גם לענין לידה נשתנו דתנן בבכורות [י"ט ע"ב] פרה בת ג' ודאי לכהן לפי שלא ילדה ופרות שלנו הם יולדות לשנתים א"ו כדברי רבינו שלמה קיי"ל דתרתי עינוניתא הוי טריפה. פי' מורי רבינו אב"י העזר"י זצ"ל דל"ש שתיהם בימין ול"ש שתים אחת בימין ואחת בשמאל ול"ש עומדת מקמה לאונות או לאומות הכל טריפה. ועינוניתא אחת ובמקומה (אחת) זו יתירת הוא שהכשיר התלמוד ופי' מורי אבי העזרי זצ"ל ע"פ הקבלה שאם נחלקה העינונית' לשנים ומחוברת מקצתה למטה כעובי אצבע שכשירה. ופי' רבינו אלעזר ב"ר נתן זצ"ל דוקא העינוניתא בצד ימין כשירה אבל בצד שמאל טריפה דהיינו חליף ויש רבותינו שמכשירין אפי' בשמאל שאומרי' שכל מקמה כשירה וכבר הי' מעשה והכשירוה רבותינו שבשפירא. ורבינו יהודה בר קלונימוס בר משה שאל להרב רבינו יצחק הלבן זצ"ל והשיב לו אומר אני שאין להוסיף על הטריפות מדקא פליג בין מקמה למגבה ולא פליג בין צד שמאל לצד ימין וכש"כ מגבה ש"מ. ועוד מעדותו של רבינו שלמה שהעיד תרתי עינונית' דוורדא יש מכשירין והוא עצמו הטריף דתרתי ליכא לחיווי ברייתא מכלל דחדא כשירה לדברי הכל אפי' לצד שמאל דאי אתנייהו לתרתי על כרחך שני' לשמאל ודאי כל הנך ברייתא דוקא לצד ימין כי שינתה מקומה פורתא טריפה דלכולהו לית להו הכי ואפי' כי ליכא אלא חדא ובכה"ג יטריפו כולם אלא ש"מ בין מקמה בין לצד ימין בין לצד שמאל בחדא כשירה ותו לא מידי. ורבינו יצחק בר שמואל זצ"ל השיב על עינוניתא דוורדא שנמצאת בצד שמאל אע"פ שמתוך לישנא משמע דכל ביני ביני דלאו מגבה כשירה מתוך הטעם שמפרש התלמוד דכל עיזי ברייתא הכי אית להו יש לחלק כי נראה דלעיזי ברייתא דלדידהו מצד ימין היתה כלדידן והא דאמר אבל מגבה כו' י"ל מצד ימין קאמר ולרבותא נקט הכי וכש"כ בצד שמאל שלא בגבה אע"פ שבפר"ח וה"ג לא פי' שום חילוק בין שמאל לימין יש מקומות שאינם מפרשים בפסקא אלא המפורש בתלמוד וכש"כ הכא דמלתא דלא שכיחא הי' ולא אסיקו אדעתייהו שיארע לעולם וגם ר"ת זצ"ל כתב בשם גאון אחד שאוסר להדיא וגם אני לא אתיר עד שאמצא סמך לדבר. יצחק בר שמואל זלה"ה. פי' רבינו אב"י העזר"י בשם רבינו יואל אביו זצ"ל שבאונה של ימין הסמוכה לגרגרת במיצר החזה אצל הצוואר ממש תחתונה שהיא עליונה שאפי' נמצא על גבה כטרפא דאסא (טריפה) [דכשירה] ועוד כתב בהם ושאלנו לגאונים לענין אונה יתירה דקאמר ה"מ מקמה אבל מגבה אפי' כטרפא דאסא טריפה היכי דמי מקמה ה"ד מגבה והשיבו מגבה ע"ג ריאה מלעיל מקמה מלפנים [ל"ש אגב אוני] ול"ש אגב אומי פי' כי טרפא דאסא טריפה ועוד כתב בהם ושאלנו היכי בדקינן האי שיעורא אטרפא דאסא קמי נפיח' או בתר נפיח' הואיל וסתמא קאמר לה איכא למימר אפי' בתר נפיחה כי הויא טרפא דאסא טריפה ולחומרא ועוד שאלנו דאי דוקא כי טרפא דאסא טריפה בציר מהכי (טרפא) כשירה א"ד ל"ד ובציר מהכי נמי טריפה והשיבו הט אזנך ושמע לדברי חכמים אין לנו להוסיף על הטריפות אלא כמו שמנו חכמים ולא להוסיף ולא לגרוע הלכך כי טרפא דאסא טריפה בציר מהכי כשירה וכן הלכה עד כאן. אבל מאותה שאילה ששאלו האי טרפא דאסא אי אפי' ע"י נפיחה לא ראיתי שהשיבו. אבל רבינו אב"י העזר"י כ' שבתשובת הגאונים מפרש כי טרפא דאסא טריפה לחומרא אבל פחות מטרפא דאסא כשירה.
<h2>דף כח:</h2>
[חולין מ"ח ע"א] ניטלה שלפוחית שלה כשרה. פי' ר"ש היא אם שהולד מונח בו ותניא בפרקין לקמן [נ"ה, ע"ב] ניטל האם כשירה ותנא הי' האם היא טרפחת היא שלפוחית. ותנן פ' עד כמה בבכורות [כ"ח, ע"ב] ומייתי לה סנהדרין [ל"ג, ע"א] מעשה בפרה שניטל' האם שלה והאכילה ר' טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים [ביבנה] והתירו אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא של מצרים אא"כ חותכין את האם כולה בשביל שלא תלד אלמא חיה היא. ובספר זקן כתב איזהו האם כל שהולד מונח בתוכו נימוק פסול נחתך כשר ניקב פסול נימוק הולד במעי' [טריפה] ונעשה (עצמה) [עצמות] כשירה ניקב בית מי רגלים טריפה דהיינו שלפוחית שמי רגלים מונחים בו בין בזכר בין בנקבה טריפה. וכן פסק בשערים וכן פסק בפר"ח וכן פסק ר' יצחק אלפסי זצ"ל. ורבינו אליעזר בר נתן זצ"ל פסק להתירא שהרי מקום הדבק מעמיד את מימי רגלים ואינן נופלין וחוזרין אל חלל הגוף אלא יוצאין לחוץ כדאמ' [לקמן נ', ע"א] חלחולת שניקבה או שניטלה ונשתייר כמלא [בטדי] דתורא כשירה הואיל וירכים מעמידו' אותה והכי פי' היא האם היא טרפחת היא שלפוחית לא שהם דבר אחד אלא ששלפוחית היא (האם והכיס) [הכיס והאם] היא הרחם אלא כלומר דינם שוה להיתר כדתניא ריאה שנימוקה וכו' עד ניטלה שלפוחית שלה כשירה. אבל לפי' רבותי האם נמי נקרא שלפוחית. ובפר"ח גריס היא האום היא טרפחת ול"ג שלפוחית. ולפי הברייתא נראה כגירסתנו. ולענין הלכה למעשה סמכי' על דברי רבותינו ואסרינן לה. וכתב מורי רבינו אב"י העזר"י זצ"ל אם ניטל בעוף המעי במה שמונח' הביצה כשר כבהמה שניטל האום שלה ופר"ח וכן רבינו יצחק פסקו בעוף לאיסורא כדפי' לקמן גמרא ניקב הזפק [נ"ו ע"ב]. התליע כבד שלה זה הי' מעשה ועלו עלי' בני אסיא שלש רגלים ביבנה ובשני הרגלים לא אמרו להם כלום וברגל שלישי עמדו למנין ורבו המתירין והתירוה להם.
<h2>דף לט.</h2>
[חולין מ"ז ע"ב] אמר עולא אמר רבי יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון שנימוח הבשר בתוך קרומין שלו ונשפך מראשה לסופה ומסופה לראשה בתוך הקרומין וחסרון הוא זה שמתחלה כולה מלאה ועכשיו חצי' ריקנית כשירה. אלמא קסבר עולא חסרון מבפנים לא שמי' חסרון איתיבי' ר' אבא לעולא הריאה שניקבה או שחסרה טריפה ה"ד אילימא אידי ואידי מבחוץ היינו ניקבה שא"א לחסירה שלא ינקב הקרום אלא דניקבה מבחוץ וחסרון מבפנים וש"מ חסרון מבפנים שמיה חסרון לעולם לא שמי' חסרון ואידי ואידי מבחוץ ולא צריכא אלא לר' שמעון דאמר עד שתנקב לבית הסמפונות ה"מ נקב שאין בו חסרון אבל יש בו חסרון אפי' ר' שמעון מודה. יש שהיו אומרים שאם חסרה מבחוץ שנראה כמין סדק וקמט וחסרון אפי' עולה בנפיחה והעור והבשר קיים טריפה והשיב עליהם רבינו יב"א זצ"ל דטעות הוא בידם שא"כ הל"ל לעולם אידי ואידי מבחוץ ודקאמרת היינו ניקבה ל"צ כגון שנסדקה או ניכר חסרון מבחוץ ועולה בנפיחה והיינו חסרה דמתני' וטריפה ודברי הכל ואמאי צריך לאוקמה כר"ש, ומדלא משני הכי ש"מ דכשירה ולא הוה חסרון כה"ג ל"ש באוני ול"ש באומי ול"ש בגגן ול"ש לפניהם ול"ש בשוליהן וכ"פ רבינו קלונימוס הזקן זצ"ל. ר' חנינא חלש על לגבי' ר' (יוחנן) [נתן] וכל גדולי הדור אייתו לקמייהו ריאה שנשפכה כקיתון ואכשרוה אמר רבא והוא דקיימ' סמפונהא שלא נימוקו הקנוקנות א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי היכא עבדינן שנדע שלא נימוקו א"ל מייתינן צעא דקוניא פי' קערה של חרס המחופה באבר שחלקה הי' ונראית יפה ושפכינן לה בגווה וקורעין הקרום והכל נשפך אי אית בה שוריקי חיוורי טריפה שמיחוי הסמפונות הוא וא"ל כשירה פי' מורי אב"י העזר"י דרבא סבר כעולא דחסרון מבפנים לא שמי' חסרון. וה"נ גריס רבי' שלמה לקמן מחט שנמצאת בריאה דכ"ע חסרון מבפנים לא שמי' חסרון. אבל פר"ח ושערים דרבינו שמואל ז"ל פירשו דרבא ס"ל שמיה חסרון ולהכי בעי דקיימי סמפונאה. אמר רב נחמן ריאה שנימוקה פי' נתרוקנה מאלי' מקצתה ואינה נשפכה כקיתון אבל אין שם כלום וקרום שלה קיים כשירה, דס"ל לרב נחמן דחסרה מבפנים לא שמי' חסרון. תנ"ה ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים אע"פ שמחזקת רביעית הלוג חלל החסרון כשירה וכן הל'. וריאה שנראית יפה אך נופלת ומתפרקת (כשמגביהין) [וכשמחתכין] אותה נמחית כעין [המסמסה] בתשובות ראיתי שכתבו שהוא טריפה מדרב הונא ברי' דרב יהושע [נ"ג ע"ב] שאמר אמילי אחרנייתא כל שהרופא גוררו ומעמידו על בשר חי הוא נקרא בשר ומה שגורר הוה כמאן דליתא ה"נ לא שנא וה"ל ריאה שחסרה חתיכה שלימה וטריפה. ולא דמי לההוא דקמט וחסרון דאכשיר רבינו יב"א כדפרי' לעיל. [כן הוא בהגהות אשר"י ויש לחלק בין זה לההיא דנפלה תלחי תילחי (נ"ג, ע"ב)].
